פסק דין בתיק ו"ע 1341-08

שמשון זליג ושות' - חברה קבלנית בע"מ (,,העוררת''), התקשרה ב-7.5.00 בעסקה במקרקעין עם הכשרת היישוב לישראל בע"מ' (,,הכשרת היישוב''). על פי החוזה שנכרת בין הצדדים, רכשה העוררת זכויות בנייה של ,,כ-148'' יחידות דיור בראשון ^-לציון (,,החוזה''). העסקה נשאה אופי של ,,עסקת תמורות'', ולפיה הכשרת היישוב זכאית לקבל אחוזים מהתמורה שתתקבל ממכירת כל דירה במיזם שעתידה העוררת לבנות במקרקעין.

העוררת הגישה למשיב הצהרה ושילמה את מלוא סכום המס, שבח והכנסה, עלפי השווי המוצהר על ידה.

באוגוסט 2003 אושרה תכנית מתאר מפורטת לאזור, המתירה לבנות על החלקה נשוא הערר, 150 יחידות למגורים. ב-16.12.03 התקשרה הכשרת היישוב בחוזה עם מנהל העוררת, מר שמשון זליג, אישית, לרכישת 1/150 מהזכויות במקרקעין.  רכישה זו מייצגת זכות לבניית יחידת מגורים אחת. הכוונה לדירת גג במגדל הצפוני של המיזם. אף על הסכם זה דיווחה העוררת ושילמה מיסים עלפי שומות עצמיות.

המשיב קיבל את הדיווח והחליט לתקן את שומות מס השבח ומס הרכישה עלפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (,,החוק''). ההחלטה בגין שומות אלה ניתנה בבית המשפט העליון בע"א 5760/07. בית המשפט קבע כי המקרקעין נמכרו לעוררת בשנת 2000 ולא נותרו זכויות כלשהן במקרקעין שאינן בבעלות העוררת.

בעת שמיעת העדים בועדת הערר שדנה בסוגיה שבאה בפני בית המשפט העליון, התגלה כי העוררת ערכה ב- 17.12.2003 תיקון להסכם המקורי מ- 7.5.2000. התיקון נסב בין היתר, על שינוי במחיר המינימאלי ליחידת דיור ובשיעורי התמורות שהמוכרת זכאית לקבל. העוררת לא דיווחה לרשויות המס על כריתת מסמך זה המהווה תוספת להסכם.